סוגי אופיאטים ואופיואידים מא' ועד ת'
משפחת אופיאטים היא משפחת תרופות, שמשמשת בעיקר עבור שיכוך כאבים. היא נמצאת בשימוש נרחב ברפואה המודרנית, אך גם תחת ביקורת רבה ופיקוח משמעותי. הסיבה לכך היא כי תרופות אופיאטיות או אופיואידים, הן ממכרות מאוד ועלולות להוביל לנזקים משמעותיים בשימוש לאורך זמן. חשוב להבין מה הם בדיוק, למה הם גורמים, ואילו סוגי אופיאטים נמצאים בשימוש כיום. נסקור את הנושא בהרחבה כאן.
מה זה אופיאטים?
אופיאטים או תרופות אופיאטיות, משתייכים למשפחת תרופות שמגיעות כולן ממקור שמוכר לרפואה ולמדע כבר תקופה ארוכה – צמח הפרג. ישנן עדויות לשימוש בצמח הפרג לצורך שיכוך כאבים כבר מהמאה הרביעית לפני הספירה, כאשר לקראת סוף ימי הביניים התחיל שוב השימוש בנגזרת נוזלית של אופיום עבור מטרות דומות.
את המורפין, התרופה האופיואידית הראשונה, החלו לייצר בתחילת המאה ה-19, ולאורך לא מעט שנים השימוש במורפין ובתרופות כמו קודאין היה שכיח מאוד. בעשרות השנים האחרונות, נזקי השימוש הנרחב בחומרים אופיואידים הפכו למוכרים יותר, ומרבית התרופות מוגבלות למרשם רופא ברוב העולם המערבי. עם זאת, משככי כאבים אופיאטים עלו לכותרות בשנים האחרונות בעיקר בארה"ב, סביב התלות הרבה וההתמכרות הנרחבת של הציבור האמריקאי (ולא רק שלו) לכדורים אופיאטים – מצב שמהווה בפני עצמו נזק משמעותי לבריאות הציבור.
לאחר שהסברנו מה זה אופיאטים, בואו נבין כיצד עובדים הם עובדים ומה ההשלכות של השימוש הנרחב בהם.
סוגי אופיאטים ואופיואידים
אוקסיקונטין – (OxyContin) – תרופה ממשפחת האופיאטים משמשת לשיכוך כאב בינוני עד קשה. אוקסיקודון בטבליות לשחרור מושהה אינו מיועד להקלה מיידית על כאב חד.אוקסיקונטין משמש לטיפול חולי סרטן סופניים חולי כאב כרוני, כמו גם להקלת כאב לאחר הלידה, לאחר ניתוח, לאחר טיפול שיניים.
פנטניל (פנטה) – פנטדול משתייכת לקבוצת התרופות המשמשות לשיכוך כאבים נרקוטיים-אופיאטים והיא קיימת בצורות מתן שונות. אקטיק ניתן בצורת מתן טרנסמוקסלית אורלית (מקל אחיזה אליו מחובר החומר הפעיל), פקפנט (Pecfent) הינו תרסיס לאף, כאשר אתה מתיז פקפנט לתוך האף משתחררות טיפות זעירות של ג'ל, החומר הפעיל נספג במהירות דרך רירית האף למחזור הדם וכך מקל במהירות על הכאב המתפרץ שאתה חש. פנטה SL – טבליה למתן תת לשוני, להקלת כאב מתפרץ בחולי סרטן מבוגרים שכבר מטופלים באופיואידים. כאב מתפרץ הינו כאב פתאומי נוסף, המופיע על אף נטילת התרופות האופיואידיות הרגילות להקלת כאב.
גם השימוש במדבקות מיועד לטיפול בכאב מתמשך וכרוני שכבר לא מגיב למשככי כאבים אופיאטים אחרים (ולכן אם הכאב מחמיר בפתאומיות, יש לבדוק האם המדבקה עדיין מוצמדת היטב או האם היא נפלה). להבדיל מצורות המתן האורלית והעורית, פנטניל פאנפרמה – זריקות המיועדות לטיפול בכאבים קצרי טווח כגון לאחר ניתוח.
הרואין (Heroin) – הירואין הינו סם ממשפחת אופיאטים חצי סינתטי. בגוף פועל כמשכך כאבים. ההירואין מסונתז ממורפין שהוא עצמו אחד האלקלואידים הנמצאים בשרף של פרג האופיום. הירואין נראה כאבקה לבנה ובמקרים אחרים הרואין עשוי להיראות כאבקה חומה בהירה או כחומר שחור דמו זפת. ההרואין מכונה בישראל "קוק פרסי" למרות שאין לו כל קשר לקוקאין.
מורפין (Morphin) – מורפין הינה תרופה הידועה גם בשם הרחוב מורפיום. התרופה משמשת עבור שיכוך כאבים חזקים מאוד.
הידרוקודון (Hydrocodone) – תרופה חצי סינתטית, כלומר, טבעית למחצה, ומכילה קודאין. התרופה משמשת לשיכוך כאב וכנוגד שיעול.
זידון (Zydone) – שילוב של פרצטמול והידרקודון משכך כאב בינוני עד חמור זמין בכדורים, קפסולות ובצורת נוזל.
טרמדול (Tramadol) – אופיאט משכך כאב המיועד לטיפול בכאב בינוני עד חזק. מסווג כתרופה למערכת העצבים המרכזית. מגיע בצורות שונות בהן קפסולות, גלולות, פתילה, אבקה ואמפולות.
לורוצט (Loracet) – מכיל שילוב של פרצטמול והידרוקודון, ההידרוקודון הינו משכך כאב נרקוטי, משתמשים בו להקלת כאב בינוני עד חמור
לורטב – (Lortab) – תרופה לשיכוך כאבים המכילה נרקוטיקה. זמינה בכמה מינונים שונים של טבליות.
לאאם – (Laam) – תרופה שמשתמשים בה לטיפול בחומרים אופיאטים. תרופה היוצרת תלות. דומה למתאדון, שהוא סם סינתטי. תרופה זו אינה מרפאת את התלות , וזמינה רק במרפאות טיפול סמים שאושרו על-ידי הממשלה. שלא כמו מתאדון, לאאם לא צריך לקחת כל יום.
מתדון – (Methadone) – מתדון הוא חומר סינתטי בשילוב עם תרופה הדומה למורפין. ניתן לחולים הסובלים מכאבים חזקים כגון אלו הסובלים מפציעות קשות, פציינטים לאחר ניתוח קשה ומשמש כתחליף לסמי רחוב. המתאדון פועל במוח בכדי להקטין את תחושת הכאב, הוא משתיק את התגובה הרגשית לכאב. מגיע בנוזל או בטבליות. מסופק על ידי מרפאות טיפול בסמים שאושרו על ידי הממשלה.
נורקו – (Norco) – שילוב של פרצטמול, הידרוקודון ו-Tylend משמש לשיכוך כאב בינוני עד קשה. נקשר לקולטני האופיאטים במוח. מגיע בצורה של טבליות, קפסולות ונוזל.
סובוקסון – (Suboxone) –מכילה בופרנורפין בשילוב עם נלוקסון (חומר המעכב את הפעילות של אופיאטים) לטיפול תחזוקתי בהתמכרות. בנוסף לכך, בשנים האחרונות משווקת גם צורה של מדבקות (בוטרנס) המיועדת לשיכוך כאב כרוני הנובע לרוב ממחלה ממאירה או לאחר ניתוח.
סובוטקס (Subutex) – מכילה בופרנורפין, משתייך לקבוצת משככי כאב נארקוטיים – אופיאטים בלבד. תחילה שימש לשיכוך כאב אקוטי במינון נמוך, בצורת זריקות וטבליות תת-לשוניות. החל מ-2002 אושר גם לטיפול בהתמכרות, בצורת טבליות תת-לשוניות במינון גבוה, שימוש זה כולל את התרופות סובוטקס וסובוקסו
פרקודן – (Percodan) – התרופה היא שילוב של אוקסיקודון, אופיאט ממשפחת המורפין, ואספירין, המשמשים יחדיו לטיפול בכאבים בינונים-קשים.
פרקוסט – (Percocet) – התרופה מכילה שילוב של אוקסיקודון – תרופה אופיאטית ופרצטאמול המשמשים יחדיו לטיפול בכאבים בינונים-קשים.
מנגנון הפעולה של אופיואידים
מנגנון הפעולה של אופיואידים מבוסס על היקשרות של החומרים לקולטנים אופיואידים, הממוקמים בעיקר במערכת העצבים המרכזית (אך לא רק בה). תפקיד הקולטנים האלה במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה) הוא העברה של אותות כאב. כאשר אופיאטים נקשרים לקולטנים הללו, הם למעשה מונעים את העברת האותות על ידי "מילוי" הקולטנים בחומר האופיאטי. כך מופחתת באופן משמעותי תחושת הכאב, אך כך בין היתר גם נוצרת ההתמכרות לחומרים הללו. מלבד זאת, הם גם יכולים לשמש עבור טיפול בשיעול, שלשול ותופעות נוספות, אך כיום נהוג שלא להשתמש בחומרים אופיואידים למטרות אלה בשל תופעות הלוואי המורכבות שלהם.
תרופות אופיאטיות – מתי אופיאטים משמשים כתרופה, ועבור מה הם יעילים?
כמו שאפשר להבין, סביב אופיואידים רווחת תפיסה די שלילית, ולא פעם בצדק – נבין בהמשך גם מדוע. עם זאת, חשוב גם להבין שבהחלט ניתן לכנות אופיואידים תרופות, ויש לא מעט תרופות אופיואידים בעלות יעילות גבוהה מאוד עבור מטרות מסוימות.
המטרה הברורה ביותר עבורה משמשים אופיואידים תרופה היא כאב, אם כי חשוב להדגיש שמדובר במצבים של כאב משמעותי שלא ניתן להקל עליו בדרכים אחרות. כאשר מדובר בכאב כזה, לא פעם כתוצאה מטיפולים קשים כמו כימותרפיה, במה שמכונה בין היתר כאבים אונקולוגיים, מהווים אופיואידים תרופות מהשורה הראשונה בכדי לספק איכות חיים גבוהה עבור המטופלים. לא פעם, בטיפולים פליאטיביים (טיפולים מאריכי חיים שלא מכוונים לרפא את המחלה אלא לשפר את איכות חיי המטופל ולהאריך אותם) תרופות אופיאטיות יהיו הקו הראשון והחשוב ביותר בתוכנית הטיפול במטופל. מלבד כאבים אונקולוגיים, ישנם גם כאבים בשל מצבים אורתופדיים של מערכת השרירים ושל השלד שלנו, עבורם אופיאטים מהווים את משכך הכאבים היעיל ביותר.
מול היעילות של תרופות אופיאטיות בשיכוך כאבים, חשוב גם לזכור את הסיכון הגבוה ביותר שנוצר כתוצאה מהם, שהוא גם הסיבה לשיח על "מגפת האופיאטים" – התמכרות.
אופיאטים תופעות לוואי והשלכות ארוכות טווח
לכדורים אופיאטים תופעות לוואי רבות ומשמעותיות. בתופעות קצרות הטווח ניתן לציין תחושת בחילה, טשטוש עד כדי אובדן הכרה, גירוד, עצירות, דיכוי נשימתי, דיכוי מיני וכן פגיעה בתפקוד הכללי. ברמה ארוכת הטווח, הסיכון המשמעותי ביותר הוא לפתח תלות. ככל שמשתמשים בחומרים אופיואידים לעתים קרובות ובמינונים גבוהים יותר, כך גם מאבדים בהדרגה את הרגישות לפעולה של אותם חומרים. זאת בשל היווצרות קולטנים חדשים במקום אלה ה"תפוסים". כך, המשתמש המכור ירגיש שהוא זקוק למינונים הולכים וגדלים ולתכיפות הולכת וגדלה של שימוש, לעיתים ללא יכולת לתפקד (בשל כאבים או מצבים אחרים) ללא תרופה. כך למעשה נוצרת ההתמכרות, שמקבלת ביטוי פיזי וביטוי נפשי גם יחד.
משפחות אופיאטים
לחומרים אלה סוגים רבים, בהתאם לדרך שבה יוצרה התרופה ולמנגנון הפעולה שלה. ככלל, אופיאטים יכולים להיות:
- רגילים – טבעיים, נוצרים באופן טבעי בצמח הפרג.
- סינתטיים למחצה – מופקים על ידי אדם מהחומרים אופיאטים.
- סינתטיים – אינם מופקים מאופיאטים אלא מסונתזים במעבדה באופן מלא.
החומרים האופיאטיים הטבעיים הם כמובן האופיום וכן קודאין. כל יתר התרופות ממשפחה זאת הן סינתטיות או סינתטיות למחצה. נכיר אותן מעט יותר בהרחבה.
קצת על מגפת האופיאטים
מגפת אופיאטים היא שם כללי שניתן למשבר הבריאותי שהתפתח בארצות הברית בשל השימוש הנרחב של האוכלוסייה בחומרים אופיואידים. מסוף שנות ה-90 ועד ימינו, השימוש בתרופות אופיאטיות נמצא במגמה עקבית של עלייה בארה"ב. זאת בין השאר בשל התערבות פסולה של חברות התרופות פרדו, ג'ונסון אנד ג'ונסון ואפילו טבע הישראלית (אם כי בהיקף מצומצם בהרבה) שנמצאו כבעלות אחריות למשבר זה. ההערכה של מנהל התרופות והבריאות האמריקאי היא כי התמכרות הובילה למותם של קרוב למיליון אמריקאים עד שנת 2020.
חשוב לציין שהמשבר לא מוגבל רק לארה"ב, ולמעשה מדובר כיום במשבר בריאותי עולמי, שלא פוסח גם על מערכת הבריאות הישראלית. למעשה, הערכות של ארגוני בריאות ישראלים מצביעות על כך, שישראל היא אחת המדינות המערביות בהן צורכים הכי הרבה תרופות אופיאטיות לנפש. בניגוד לארה"ב, נושא התמכרות לא נמצא בכותרות כאן, אך הוא גובה חיים ועולה בבריאות של מטופלים רבים גם כאן, וחשוב מאוד לדעת כיצד לטפל בו.
מה הסכנה שנוצרה כתוצאה ממגפת האופיאטים?
מגפת האופיאטים יצרה, למעשה, שני סיכונים שקיימים במקביל ותורמים האחד לשני. הסיכון הראשון מגיע מהמערכת הרפואית עצמה – רופאים רבים שאין להם מספיק הבנה סביב הסכנה של החומרים וההתמכרות שנוצרת כתוצאה מהם, משתמשים בהם בשכיחות גבוהה למדי לטיפול בכאבים שלא מחייבים באמת שימוש בתרופות עוצמתיות וממכרות כל כך. במקביל לכך התפתח גם שוק שחור נרחב של תרופות אופיאטיות, שמשמשות במצב זה לא כתרופות לשיכוך כאבים אלא כסם ממכר ומסוכן לכל דבר ועניין. שוק התרופות האופיאטיות הוא למרבה הצער אחד מהתחומים הרווחיים ביותר בעולם הסחר בסמים (בעולם המערבי), והדבר מעצים עוד יותר את המגפה שהחלה בתור מגפה שעיקרה היה טיפול רפואי לא נכון.
כך, גם אנשים שאין להם בהכרח כאב משמעותי שהוביל אותם לצרוך אופיאטים, מוצאים את עצמם מכורים לתרופות המסוכנות האלה, מה שמעמיס עוד יותר על מערכות הבריאות הציבוריות ועל מרפאות המכורים. את הסכנה הזו אנו מרגישים היטב כשאנחנו מטפלים במכורים, אבל גם כשאנחנו צריכים לרשום תרופה אופיאטית למטופל שבאמת צריך אותה – תהליך שנמצא בבקרה קשיחה למדי מאז שהתגברה המודעות למגפת האופיאטים בעולם המערבי ולשכיחות אופיואידים בישראל בפרט.
איך מתמודדים עם המגפה?
ההתמודדות עם מגפת אופיאטים היא לא דבר שעושים במכה אחת, ואין לה פתרון פשוט אחד שיכול לטפל באוכלוסיית המכורים כולה. בפועל, בכדי לטפל במגפה הזאת צריך להפנות משאבים לאומיים ובין-לאומיים להגברת מודעות בקרב רופאים ובקרב האוכלוסייה הכללית, ולהשקיע לא רק בבריאות אלא גם בחינוך. בהינתן שכל זה לא הולך לקרות בקלות כל כך – צריך למצוא פתרונות וטיפולים שמאפשרים לסייע למכורים לאופיאטים ולהקל על ההתמכרות תוך זמן קצר.
למרבה המזל, זהו בדיוק התחום שבו מתמקד ד"ר אנדרה וייסמן, שפיתח זה מכבר טיפול יעיל ביותר להתמכרות, עם תוצאות מרחיקות לכת בקרב מכורים בארץ ובעולם. חשוב להבין שבגלל שמנגנון ההתמכרות הוא מנגנון ביולוגי ופיזיולוגי – כך גם הטיפול בו יכול וצריך להיות פיזיולוגי, ולתת מענה לצורך הפיזיולוגי שנוצר בקולטנים במערכת העצבים. ד"ר אנדרה וייסמן פיתח טיפול שעושה בדיוק את זה, תחת הרדמה מלאה. כך נמנעים מתסמיני הגמילה, והתוצאות שהטיפול מניב יוצרות חיים חדשים של ממש עבור אנשים שנפלו קורבן למגפת האופיאטים.
סוג הטיפול | גמילה מתרופות אופיואידים באמצעות טיפול ANR | גמילה מתרופות אופיאטים באמצעות הטיפול הקלאסי |
תהליך הגמילה | מתבצע בהרדמה מלאה | מתבצע באמצעות הפחתה |
יתרונות וחסרונות | ההרדמה המלאה מונעת | שיטת ה-ANR פותחה על מנת |
מה עוד חשוב לדעת? | כל הפסקה מיידית | יש לקחת בחשבון |
מזהים התמכרות? חשוב לדעת כיצד לטפל בה
תלות בחומרים אופיאטים כמו גם התמכרות למשככי כאבים היא נושא לא פשוט, וחשוב לדעת כיצד לטפל בה על הצד הטוב ביותר ועם הגורמים המקצועיים האיכותיים ביותר בתחום. ד"ר אנדרה וייסמן הוא רופא שחוקר את נושא ההתמכרות לאופיאטים מזה שנים רבות, ואף גילה חלקים מהמנגנון הביולוגי של ההתמכרות הזאת. עם רקורד של עשרות אלפי מטופלים בהם טיפל לאורך השנים, ד"ר וייסמן מציע מענה מקצועי ואנושי ומהווה כתובת מצוינת אם אתם או מי מהסובבים אתכם סובלים ממצב זה.
ד"ר וייסמן זיהה את השורשים הביולוגיים של התלות באופיואידים, מאז הוא טיפל בהצלחה ביותר מ-24,000 חולים ברחבי העולם הנאבקים בהתמכרות לאופיואידים. לאורך הקריירה שלו, הוא הרצה וחינך אנשי מקצוע בתחום הבריאות בעשרות מדינות ברחבי העולם עד היום.