לא מעט אנשים סביבנו מכורים לסמים וזקוקים לגמילה. כיצד נדע האם האדם זקוק? אילו שיטות גמילה קיימות? אילו סוגי גמילה קיימים? אלו קשיים מרכזיים נראה בדרך? האם יש הבדל בין גמילה מסמים קשים לעומת קלים? זאת ועוד, במאמר שלפניכם.
כיצד מגדירים סמים?
סמים הם חומרים המשפיעים על האדם בצורות שונות. חומרים אלו עלולים להשפיע על התחושה הגופנית של האדם, על מחשבותיו, על גופו, רגשותיו ותודעתו. הסמים מחולקים לסמים מהצומח, סמים כימיים, ופטרייתיים.
חומרים אלו בעלי פוטנציאל התמכרות גם מבחינה גופנית וגם מבחינה פסיכולוגית. אדם מכור הזקוק לתהליך גמילה מסמים, מתמודד עם קושי גדול כיוון שחומרים אלו גורמים לאדם להרגיש תלוי בהם ואף להעלות את מינון השימוש בכל פעם.
גמילה מסמים קשים - חוזרים לחיים
חלק מהאנשים שחוו התמכרות מתוך מצוקה נפשית זקוקים לתהליך שיקום המורכב ממספר שלבים. ראשית, האדם מגיע לבדיקה בה בוחנים את מצבו מבחינה פיזית ונפשית, על מנת להתאים עבורו טיפול גמילה מסמים קשים באופן המתאים לו ביותר. לאחר כן, אותו אדם נשלח לתהליך שאורך בדרך כלל כ- 30 יום, של גמילה פיזית.
כך, בהדרגתיות מרגילים את הגוף לתפקד ללא הסם. לאחר הגמילה הפיזית, האדם יצטרך לקבל טיפול וליווי רגשי על מנת להתמודד עם התחושות הקשות, האתגרים הנפשיים, השגרה החדשה, וכן עם הסיבה בגללה מלכתחילה החל בצריכת הסם. יחד עם זאת, אנשים שהתמכרו לחומרים אופיאטים (משככי כאבים) זקוקים לתהליך טיפולי שונה.
בטיפול ANR, אנשים אלו עוברים גמילה פיזית קצרה שקורית בדרך כלל תוך יום אחד בלבד. כמו כן, רוב האנשים שהתמכרו לחומרים אופיאטים אינם יזדקקו לליווי רגשי לאחר הגמילה הפיזית כיוון שכבר הוכח שהסיבוכים הנפשיים של מרבית המכורים נובעת מההתמכרות עצמה הגורמת לקריסה של המערכת האנדורפינית. כאשר מסירים את התלות לאופיאטים, המטופל יכול לחזור לשגרת חיים תקינה ואינו יסבול מקשיים נפשיים אשר התפתחו כאשר סבל מתלות לנרקוטיקה.
קבעו פגישת ייעוץ ללא עלות
תופעת ה-"קריז"
במקרים רבים כאשר האדם מפסיק לצרוך סם, בין אם קל ובין אם קשה, קורית תופעת ה"קריז" או בשמה השני "תסמונת גמילה". תופעה זו מייצגת איתות של הגוף לבקשת הסם כיוון שהוא פיתח תלות בו. כאשר האדם מנסה להיגמל מסמים, נוצרים קשיים רגשיים וגופניים חמורים שעשויים לעבור כלא היו, עם קבלת הסם. תסמיני ה"קריז" משתנים בין סוג הסם שהאדם צורך.
למשל גמילה מסמים מעוררים כמו קוקאין וקראק, עלולים לגרום לתסמינים של חרדה, פרנויות, דיכאון ואף אובדנות. לעומת זאת, גמילה מסמים אופיאטים כמו הרואין ומורפין, עלולים לגרום לתסמינים של כאבי שרירים, הפרעות שינה, דיכאון, יתר לחץ דם, רעידות, נטייה לעצבנות ועוד. ואילו, שיטות גמילה מסמים דפרסנטים (מרגיעים) כמו מריחואנה וואליום, עלולים ליצור תסמינים של אי שקט, חרדות, ואף הזיות, פרכוסים ועוד.
מה ההבדל בין גמילה מסמים קשים לבין קלים?
ההליך עשוי להיות שונה אם מדובר בסמים קשים לעומת סמים קלים. לשם ההבהרה, נאמר כי סמים קלים אלו בדרך כלל חומרים מהצומח כדוגמת מריחואנה או חשיש. סמים קשים לעומת זאת, כוללים חומרים כמו הרואין, קוקאין ועוד. חלק מתהליכי גמילה מסמים קשים מלווים בתסמיני גמילה פיזיים: הגוף התרגל לצרוך את הסם, ולכן חוסר שימוש בו עלול לגרום לאדם להרגיש מצוקות פיזיות רבות.
בשל כך יש לבצע את תהליך בגמילה בצורה הדרגתית. בנוסף, במקרים מסוימים כמו בהתמכרות לסמים פסיכודלים (הזייתיים) תהליך הגמילה יכלול גם תמיכה של טיפול רגשי בו יש להתעסק בסיבה שבעקבותיה האדם החל לצרוך חומרים כה מסוכנים. יתר על כן, פעמים רבות הסיבה לצרוך סמים חזקים היא בשל חרדות ומציאות חיים קשה, לכן כפועל יוצא מתהליך של גמילה מסמים, האדם יחווה חרדות רבות, והוא יזדקק לכלים כדי להתמודד עם זאת. יש לציין, כי לרוב המקרה שונה כשמדובר בתלות בחומרים אופיאטים, כיוון שכאמור התלות הינו פיזי בלבד. לכן, ברוב המקרים סיבת השימוש אינה קשורה לחרדות ו/או מציאות חיים קשה.
לגבי גמילה מסמים קלים, אנשים רבים סוברים כי כיוון שמדובר בחומרים קלים יותר, לא יהיו כמעט תסמיני גמילה גופניים מהסמים. אכן, לפי הנראה בשטח תסמיני גמילה מסמים קלים עדינים יותר מבחינה גופנית, אך אצל אדם שעובר גמילה מסמים קלים לאחר תקופת שימוש ממושכת, הם בהחלט יהיו מורגשים ויש לתת להם התייחסות.
יתר על כן, למרות שמדובר בצריכת חומרים מעודנים יותר, הצורך הרגשי ההתחלתי הוא פעמים רבות דומה – בריחה ממתח, חרדה, מציאות חיים קשה ועוד. בדומה לשלבי גמילה מסמים קשים, גם פה האדם צריך להתמודד עם הקשיים הללו ללא הסם. לכן, אדם בתהליך גמילה מסמים קלים זקוק גם הוא לתמיכה רגשית וללמידת כלים להתמודדות.
תסמיני גמילה מסמים – פיזיים ונפשיים
בזמן תהליך הגמילה הפיזי עולים בדרך כלל תסמיני גמילה מסמים במנעד רחב – קלים עד קשים מאוד, המשתנים בין אדם לאדם ובין צריכת סם אחד למשנהו. ביניהם, כאבים גופניים ללא מקור ברור, בעיות עיכול המתבטאות בכאבי בטן, שלשולים, הקאות, עצירות ועוד, בעיות שינה היכולות לבוא לידי ביטוי בקשיי הרדמות, שינה טרופה, או להבדיל שינת יתר, הזעת יתר, דופק מוגבר, יתר לחץ דם, פרכוסים ועוד.
כמו כן, התסמינים הפיזיים עלולים לכלול גם תסמינים נפשיים כתוצאה מתהליך גמילה. התסמינים רבים ומגוונים, וגם הם משתנים בין אדם לאדם ובין גמילה מסוג סם מסוים למשנהו. התסמינים עלולים לכלול דיכאון, התפרצויות זעם, חרדה, לחץ, תשישות, הזיות, אי שקט ועוד.
צוות מכון גמילה מסמים קשים
מכוני גמילה מורכבים מצוות מסור, מקצועי ומגוון. ההרכב המדויק של הצוות משתנה ממכון למכון, ועשוי לכלול צוות ניהולי, פסיכותרפיסטים, תרפיסטים למיניהם כמו באומנות, במים, בתנועה ועוד, פסיכיאטריים, רופאים, מטפלים רגשיים, קואוצ'רים, עובדים סוציאליים, צוות סיעודי, מדריכים ועוד. עם זאת, במכוני גמילה המתמחים בחומרים אופיאטים, הדגש הינו יותר רפואי – לכן הצוות מורכב יותר מבעלי מקצוע רפואיים כמו רופאים, אחים ואחיות, ופחות צוות סוציאלי ומטפלים רגשיים.
כיצד נדע שאדם זקוק לתהליך גמילה מסמים?
כל אדם שמשתמש בסם עלול להגיע למצב בו יזדקק לגמילה. ניתן להבחין בכך שהאדם זקוק על פי כמה סימנים, כאשר אלו המרכזיים ביניהם –
- תלות בצריכת הסם: אדם הזקוק לגמילה, מראה סימנים של תלות בסם כדי להרגיש תקין ללא תסמונת גמילה. בולט לעין כי רק לאחר שאותו אדם צרך את הסם מצב רוחו עולה ותופעות הגמילה נעלמות.
- מצבי רוח משתנים: ניתן לראות כי האדם בבת אחת משנה את מצב רוחו לרעה סביב הסם, למשל כאשר מנסים למנוע ממנו לצרוך את הסם, מראים חוסר שביעות רצון בנוגע לצריכה ועוד. בנוסף, גם בסיטואציות רנדומליות אותו אדם עלול להגיב לפתע בהתפרצות זעם, חוסר סבלנות ולעיתים אלימות בצורה לא פרופורציונלית ושאינה אופיינית לו.
- בריחה מבעיות החיים אל הסם: מאוד בולט כי אדם שנמצא במצב המצריך גמילה, נוטה לברוח מבעיות החיים שלו ו"לפתור" אותן בעזרת השימוש בסם – רואה בו כפתרון לבעיותיו.
- התנגדות לקבלת עזרה: דווקא אדם שזקוק בדחיפות לגמילה, יתנגד לכך ויטען אפילו בתקיפות שאינו זקוק לכך. אנשים כאלו ינסו להציג כי מצבם תחת שליטה, לעיתים מחוסר מודעות ולעיתים על מנת להרחיק מהם אנשים כי הם לא מעוניינים לוותר על השימוש.
שיטות גמילה מסמים
ישנן שיטות רבות לביצוע גמילה מסמים קשים, ביניהן –
- CBT: שיטת קוגנטיבית התנהגותית המתמקדת בדפוסי החשיבה של האדם המכור, וכן בצורת ההתנהגות של האדם כתוצאה מדפוסי חשיבה אלו. ההתנהגות המדוברת היא כמובן צריכת הסם והתנהגויות נלוות. מטרת השיטה היא לעזור לאדם ולהעניק לו כלים לדעת כיצד ניתן להתמודד עם ההתנהגות האסורה ועם הדחף אליה, בעזרת טיפול במחשבותיו השליליות.
- קבוצתית: בשיטה זו האדם לוקח חלק בקבוצה של אנשים הנמצאים בתהליך גמילה. בשיטה זו האדם מקבל תמיכה רגשית, משתף, ומקבל כלים כיצד להיגמל מהסם. למשל, שיטה קבוצתית מוכרת היא "תוכנית 12 הצעדים" .
- דינאמית: שיטה זו שמה דגש על המקור העמוק בנפשו של האדם, בעקבותיו החלה ההתמכרות לסם. שיטה זו עוסקת בטראומות, חוויות משמעותיות ועוד. המטרה היא לעבד את כל העניינים הלא פתורים ולגרום לכך שהאדם לא יזדקק לשימוש בסם על מנת להרגיש טוב יותר.
- טיפול ANR: בשיטת טיפול זו המטופל נמצא תחת הרדמה במשך 4-6 שעות. בזמן ההרדמה ניתנת תרופה בשם "נלטרקסון" שתפקידה לחסום את הרצפטורים העודפים אשר נוצרו בתוצאה משימוש באופיאטים. הצוות הרפואי מווסת את המערכת האנדורפינית ומחזיר אותה לאיזון. כאשר המטופל מתעורר, המערכת האנדורפינית מאוזנת ובכך לא תהיה כמיהה לסם כפי שהייתה תחת התלות..
לסיכום
לרוב, טיפול גמילה מסמים הוא תהליך ארוך ומורכב במיוחד. צריכת הסם לכתחילה עשויה לקרות מסיבות שונות, לכן יש שוני ניכר בין סוגי הסמים – מעוררים, מרגיעים ומשככי כאבים. מומלץ לפקוח עין ולשים לב לאלו שזקוקים לעזרה, וגם אם הם לא מעוניינים בה, אל תוותרו. הדרך החוצה לעיתים מאתגרת, אך בהחלט אפשרית.