גמילה מאופיאטים באמצעות טיפול ANR
אופיאטים, (מלשון אופיום), הם חומרים ממכרים הפועלים על מערכת העצבים. מדובר בחומרים טבעיים המופקים מפרג השינה: האופיום, כגון מורפין (מורפיום) וקודאין. כמו כן, מדובר באופיאטים שעברו שינוי כימי כמו הרואין, ובחומרים סינתטיים, כמו מתאדון. ראוי להדגיש כי ישנן תרופות משככות כאבים המבוססות על חומרים אופיאטים כדוגמת פרקודן, פרקוסט, אוקסיקונטין ופנטניל.
התמכרות לאופיאטים היא הפרעה של מערכת העצבים המרכזית. השלב הראשון של המחלה מתבטא בתסמונת גמילה מאופיאטים, המופיעה בהיעדר סם, ונעלמת בעקבות צריכתו. כלומר, נולד מרכיב חדש וחשוב, שהוא הכמיהה או הדחף. הכמיהה היא גורם מובנה ברמה הפסיכולוגית (הסם מצטייר כריפוי), אך יחד עם זאת, בעקבות שימוש קבוע, חלים שינויים בכמות הקולטנים, וגם להם תפקיד חשוב בהגדלת הכמיהה.
מספר הסובלים מתלות בחומרים אלו הולך וגדל, בעוד קורבנותיה של תלות זו אינם נתפשים כחולים אלא כפורעי חוק, והחברה דחקה אותם לשוליים. התייחסות לתלות בחומרים אלו כעל הפרעה בתפקוד מערכת העצבים המרכזית, פותחת אפשרויות חדשות להתמודד עם בעיית ההתמכרות ואף גמילה מאופיאטים.
ההתמכרות מעוררת דאגה בישראל ובעולם, ומיליוני דולרים מושקעים בניסיון למזער את הבעיה. המחיר שמשלמת החברה בצורת פשע, הרס משפחות, אובדן כושר ייצור ותחלואה הוא עצום.
מחלות כמו הפטיטיס C ואיידס מתפשטות בקהילות המכורים לאופיאטים. יותר ויותר תינוקות נולדים כשהם מכורים, בהיות אמם ההרה צרכנית ההרואין, שהוא אחד האופיאטים המקובלים בין צרכני הסמים.
בעשור האחרון עלה מאוד השימוש בו בקרב בני הנוער, ולכן יש לבצע תהליכי גמילה מאופיאטים. במהלך יותר מ-30 שנה נצברו ידע מדעי רב וידע רפואי יישומי אודות קולטני האופיאטים. הידע והטכניקות הללו לא יושמו כשיטות טיפול בתלות בחומרים אלו, ואחת הסיבות העיקריות לכך היא שהתמכרות לחומרים אלו לא סווגה כבעיה רפואית, כמחלה, אלא כהפרעה פסיכוסוציאלית.
גמילה מאופיאטים בשיטת ANR: פתיחת אפשרויות חדשות
טיפול ANR לביצוע גמילה מאופיאטים מסתכל על התלות בחומרים אלו כעל בהפרעה בתפקוד מערכת העצבים המרכזית. הסתכלות זו פותחת אפשרויות חדשות להתמודד עם בעיית ההתמכרות.
על סמך ידע רפואי זה, פיתח ד"ר וייסמן פיתח לפני כ-20 שנה טיפול בהתמכרות, אותו הוא מבצע כיום במטרה להעלים את הסבל הכרוך בתסמונת גמילה מאופיאטים, וכמו כן, מבטל את הכמיהה לחומרים אלו ואת השפעתם. בכך, הפך ד"ר וייסמן לרופא הראשון שהתייחס להתמכרות לחומרים אלו כאל מחלה רפואית הניתנת לפתרון במתן טיפול רפואי מתקדם.
כיום ניתן למצוא נפגעי תלות באופיאטים המטופלים בידי מכורים לשעבר, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. אפשרויות הטיפול כוללות מרכזי שיקום ואישפוזיות, מרכזי חלוקת מתאדון, סובוטקס, גופים דתיים ועוד. למרות זאת, לא מוצעת האפשרות הבסיסית לגשת לבית חולים ולקבל את הסיוע הרפואי המקצועי ובצורה מכובדת.
כיצד מתבצעת גמילה מאופיאטים בשיטת ANR?
מטרת הטיפול: הסרת התלות הקיימת בחומר בצורה מוחלטת באמצעות ויסות עצבי במנגנון שנפגע במהלך ההתמכרות.
הצפת מערכת העצבים בחומרים אופיאטים יוצרת שינוי מהותי ברצפטורים, ולמעשה מהווה את הבסיס הקליני של שני המרכיבים העיקריים בהתמכרות: סינדרום גמילה מאופיאטים והדחף.
בטיפול ישנה תפיסה וחסימה של קולטני האופיאטים על ידי תרופה המסלקת אותם מקולטני המוח. באמצעות כך, ניתן להתחיל ולהאיץ תהליך גמילה מאופיאטים המתרחש תחת ניטור, בקרה ושליטה, בזמן שהחולה מורדם ואינו סובל ברמה המודעת.
תפיסת הרצפטורים על ידי תרופה נוגדת אופיאטים מאפשרת תיקון וויסות של המנגנון הפגוע, וזה למעשה התנאי ההכרחי להחלמה מלאה וכן גמילה מאופיאטים ומהתלות בחומרים אלו.
עוד על תהליך גמילה מאופיאטים
במשך שנים רבות הייתה תפיסה מוטעית לפיה ההתמכרות נחשבה לתחלואה כרונית.
עד לפיתוח טיפול ANR, לא הייתה התייחסות לשורש הבעיה בפן הרפואי.
הטיפול משחרר את החומרים האופיאטים מהקולטנים ומקטין את זמן תסמונת גמילה מאופיאטים למספר שעות במקום מספר ימים.
תהליך גמילה מאופיאטים קורה בזמן שהחולה מורדם ולא נמצא בהכרה. מידת חסימת הקולטנים הדרושה תלויה ברמת התלות החולה. ראוי לציין, כי דבר זה הופך את בעיית הכמיהה או הדחף ללא רלוונטית כאשר החולה חוזר להכרה.
מאז 1992, ד"ר וייסמן וצוותו הובילו את המאבק במגיפת האופיואידים העולמית. במשך יותר מ-30 שנה, הם חלקו את המומחיות שלהם בטיפול ב-ANR עבור תלות באופיואידים עם ממשלות וארגוני בריאות מכל רחבי העולם.
גמילה מאופיאטים - שאלות ותשובות
